האם עלינו לדאוג מאינפלציה בשנת 2021?

תופעת האינפלציה מוגדרת כעליית מחירים כללית, כתוצאה מירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. בשנים שלאחר המשבר הפיננסי של 2008-2009, אנליסטים ומומחים רבים הזהירו מפני עליית האינפלציה. בנקים מרכזיים ברחבי העולם הרחיבו את המאזנים שלהם בטריליונים, והאמינו שכמות אינסופית של הקלות כמותיות (QE) תביא בוודאי ללחצים אינפלציוניים בהמשך הדרך. אבל האינפלציה מעולם לא הגיעה.

מה הולך לקרות בזמנים הקרובים לאחר הקורונה? והאם זה צריך להדאיג אותנו ? וגם - איך ממגנים את תיק ההשקעות לאינפלציה?

השנים שלאחר המשבר הפיננסי העולמי הותירו מומחים רבים מבולבלים, אך יש סיבה טובה שהאינפלציה מעולם לא קיבלה אחיזה במציאות. בשנים 2008-2009 הושחתו מאזני הבנקים - יחסי החוב להון היו גבוהים מדי והאשראי הוקפא כמעט לחלוטין. כאשר הפדרל ריזרב שחרר את את הדפסות הכספים (QE) ותוכניות נזילות אחרות, חלק ניכר מהנזילות הזו פשוט שימשה לארגון מחדש של הבנקים. במילים אחרות, כל עודף הנזילות - שאמור היה להעלות את האינפלציה - למעשה חנה בסופו של דבר ברזרבות הבנקים.

נכון היה לטעון שעודף הנזילות הזה, בשילוב עם שיעורי ריבית נמוכים במיוחד, אכן הובילו לאינפלציה - רק לא סוג האינפלציה המסורתי והמחיר לצרכן שכולם מדברים עליו. מה שראינו במקום, זו אינפלציה של מחירי הנכסים, בצורה של שוק מניות שורי במיוחד. אבל כדי לעורר אינפלציה של מחירי הצרכן והיצרנים בכלכלה הריאלית, צריך שיהיו יותר דולרים שרודפים אחר מעט סחורות. עם עודף נזילות במאזן הבנקים, הפוך ממה שהיה בשנת 2009 ושנים רבות לאחר מכן.

נרוץ קדימה למשבר הקורונה של שנת 2020, כעת יש לנו מצב שבו הבנקים כבר היו מהוונים היטב לקראת השפל. יתרה מכך, המיתון שנגרם על ידי מגיפה הוביל להלם דפלציוני שפגע בצרכנים, עסקים קטנים, ובאופן כללי, מיין סטריט מול וול סטריט. הבנקים נותרו מוגנים.

בשנת 2020 התגובה הכספית הייתה גדולה פי כמה מחבילות ההוצאות של השנים 2008-2009, וטריליוני הדולרים בהוצאות הגירוי היו למעשה העברות ישירות לכלכלת ארה"ב (לעומת מאזני הבנקים). ממשלת ארה"ב הגדילה את דמי האבטלה בשיעור של 600 דולר לשבוע, ביצעה תשלומים ישירים למשקי בית בארה"ב, הוציאה טריליונים על הלוואות לעסקים, וכעת חתמה על חבילת גירוי חדשה עם נזילות רבה יותר. הדולרים האלה לא יושבים במאזני הבנקים - הם מסתובבים בכלכלה הריאלית.

עדויות לנזילות בכלכלה הריאלית ניתן לראות בחיסכון האישי. משקי בית אמריקאים אינם "אוכלים" את החסכונות שלהם - הם מוסיפים להם. משקי הבית הוסיפו לפיקדונות החיסכון שלהם בסביבות ה- 2 טריליון דולר מאז פברואר האחרון, בעיקר הודות לתשלומי הגירוי ולחסכון שנצבר על ידי סגירת מגזר השירותים. חיסכון זה עשוי להוביל לגלגל הוצאות בהמשך השנה, לדעתנו, ועשוי להופיע כזרז לאינפלציה.

גידול בחיסכון האישי בשנת 2020

התוצאה הסופית של 'העברה ישירה' של נזילות לכלכלת ארה"ב היא גידול בכמות הכסף (M2) עולה בקצב חסר תקדים של 25% לעומת השנים הקודמות, מהיר בהרבה מאשר בתקופת האינפלציה של שנות השבעים. כפי שניתן לראות בתרשים למטה, היצע הכספים של M2 בקושי עלה במהלך המשבר הפיננסי של השנים 2008-2009, מהסיבות שתוארו לעיל. בסביבה הנוכחית, לעומת זאת, M2 זינק:

גידול בכמות הכסף לאורך השנים

המשמעות היא שגידול בכמות הכסף עלול לעורר אינפלציה בעתיד הלא רחוק. אנו לא בטוחים שאנחנו צריכים להיות "מודאגים" מאינפלציה בשנת 2021, אבל בהחלט צריך לעקוב אחריה מקרוב. ואכן, מבחינה היסטורית, יש קשר היסטורי הדוק למדי בין היצע הכסף M2 לאינפלציה.

שורה תחתונה למשקיעים

זכרו כי הציפייה לעלייה באינפלציה לעתים קרובות מפעילה לחץ כלפי מעלה על הריבית, במיוחד על שיעורי הטווח הארוך כמו האג"ח הממשלתי ל -10 שנים. אם האינפלציה היא הגורם, המשקיעים רוצים לקבל פיצוי גבוה יותר בגין נעילת כספם ל -10 שנים, ולכן הריבית עולה. בשנת 2021, יחסי הגומלין בין האינפלציה לבין שיעורי הריבית יהיו יסוד מרכזי למעקב. ככל שהאינפלציה מגדילה את הריבית, סביר להניח שנצפה לירידות שערים בענפים המתומחרים גבוה, כמו טכנולוגיה. למשקיעי האג"ח ניתן להעזר בתעודות צמודות אינפלציה כמו TIP - iShares TIPS Bond ETF. לחצים אינפלציונים כלפי מעלה עשויים גם להפעיל לחץ מסוים על הפדרל ריזרב להחמיר את המדיניות המוניטרית, אם כי ככל הנראה לא בצורה של העלאת הריבית בשנת 2021. ההיסטוריה האחרונה עם "התקפי הזעם" של שוק המניות מזכירה לנו כי החזרת המדיניות המוניטרית המתאימה ( גם אם רק צמצום QE) יכול ליצור תנודתיות גבוהה, שנפוצה במיוחד בשוק המניות. אנו מצפים לתנודתיות רבה יותר בשנת 2021 כתוצאה מכך.